סדר יום תקשורתי: יוצאת מתוך תיאורית קביעת סדר היום, מתוך מסורת ההשפעות החזקות המאוחרות. אחד מבין שלושת סדרי יום (ציבורי, תקשורתי, פוליטי) המקיימים יחסי גומלין בניהם. התיאוריה גורסת כי התקשורת מסדרת ומעצבת את סדר היום הציבורי והפוליטי, ע"י סיקור והתמקדות באירועים אקטואליים ספציפיים, מכלל האירועים המתרחשים. הענקת פוקוס לאירוע הופכת אותו למשמעותי, ובכך קובעת את סדר החשיבות לאירועים. לדוג': כאשר התקשורת מעלה לסדר היום רצח במועדון ישנה התייחסות רבה יותר לאלימות במועדונים. או עניין הפשע אצל כספי.
אסכולת סדר היום תיאוריה השייכת למסורת השפעות חזקות מאוחרות. טוענת כי התקשורת יוצרת את תפיסת המציאות שלנו על ידי קביעת סדר יום חברתי אותו היא מכתיבה בכלי התקשורת. התקשורת מציגה בפני הציבור את הנושאים החשובים לתפיסתה ואף מדרגת אותם על פי חשיבותם. כך היא יוצרת "סדר יום תקשורתי" המשפיע (ומושפע) מסדר היום הפוליטי והציבורי. לדוגמא: סיקור נרב ופתאומי של תופעות פשיעה רבות יצר מציאות בה העיר ניו יורק היא עיר של פשע רב וכעת יש בעיית פשיעה ברחובות למרות ששום דבר לא השתנה.
סדר יום ציבורי
אחד משלושת סדרי היום הקיימים באסכולת "קביעת סדר היום", שהיא חלק ממסורת השפעות חזקות מאוחרות.. סדר היום הציבורי הוא הנושאים הנתפסים על ידי הציבור כחשובים יותר או פחות או כלא חשובים כלל. סדר היום הציבורי מושפע מסדר היום התקשורתי וגם משפיע עליו.
לדוגמא: נושא האיום הבטחוני מכיוון רצועת עזה הוא נושא שהציבור רואה חשיבות רבה יותר מנושא זיהום האוויר, ולכן התקשורת תעלה אותו לראש סדר היום התקשורתי, כתוצאה מהסדר הציבורי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה